מאת יפעת דהן חורב

כחברת כוח אדם והשמה מהמובילות בישראל, מראיינים יועצי/ות ההשמה שלנו אלפי מחפשי עבודה מדי חודש. ברוח החג, ביקשנו מהם לציין באילו סגנונות וגישות של מחפשי עבודה הם נתקלים מדי יום, וסיווגנו אותם על-פי ארבעת הבנים שבהגדה. מהסיווג שלהלן ניתן, כמובן, להפיק תועלת וללמוד כיצד מומלץ וכיצד לא מומלץ לנהוג בשלביו השונים של תהליך חיפוש העבודה.

תם

המועמד התמים הוא זה שמקבל את כל מה שאומרים לו כפשוטו. הוא לא מייחס לדברים משמעות אחרת מזו המשתמעת בהם באופן ישיר. הוא נאיבי (ולעיתים מדובר בחשיבה ילדותית משהו), וחושב שכולם בעולם פועלים ללא שום כוונות נסתרות. יש בו גם אופטימיות, לעיתים מוגזמת. .

המועמד התם לא מבין שתהליך חיפוש העבודה הוא עבודה בפני עצמה ושצריך להכיר את כללי השוק. הוא שולח את אותו קובץ קורות חיים לכל המשרות שאליהן הוא מגיש את מועמדותו, מבלי להתאים את התוכן למשרה. הוא לא מודע לכך שהמראיינים או המגייסים עוברים על מאות וקורות חיים ביום ושהוא חייב ללכוד את תשומת ליבם באמצעות מילות מפתח הקשורות לעולם התוכן של התחום/מקצוע שאליו הוא מבקש להתקבל.
 
סביר להניח שהמועמד התם לא מתכונן לראיון העבודה, פשוט כי הוא לא יודע שצריך לעשות זאת. וכך, ללא הכנה מוקדמת, הוא עלול להשיב לשאלה "ספר לי על עצמך" בתיאור מפורט של תולדות חייו. הוא עונה לשאלות המראיין תשובות "מהמותן", ללא כל חשיבה מה המראיין יכול ללמוד עליו מבין השורות. הוא אינו מודע לשפת הגוף שלו ועלול להיפסל בשל הערה שאינה במקומה, למרות שהוא אמר אותה בתמימות או מתוך ניסיון להצחיק. אם המראיין יאמר לו בסוף הראיון שהם יגיעו להחלטה תוך שבוע – הוא באמת ימתין לשיחת טלפון לאחר שבוע.
 

רשע

מבחינתנו, אף אחד ממחפשי העבודה אינו רשע במובן ה"אמיתי" של המילה. לכן הענקנו למילה משמעות משלנו, על פי ראשי תיבות של: רגזן, שלילי ועצבני.– להלן רש"ע.

מחפש העבודה הרש"ע הוא זה שכועס ורוטן כל העת. הוא מגיע לראיון העבודה באנרגיות שליליות, תוך שהוא לא מסתיר את אי שביעות רצונו מסיטואציה זו של ראיונות עבודה. הוא יכול להביע את כעסו על כך שלמרות שהוא הגיע בזמן לראיון - הוא נאלץ להמתין מס' דקות למראיין. הוא יכול לענות בגסות למזכירה שמבקשת ממנו למלא טופס של פרטים אישיים וכיוצא באלו. הוא מלא טענות כרימון, אינו לוקח אחריות על מעשיו ומאשים את כל העולם (מלבד את עצמו) במצבו. יתכן ובראיון עצמו הוא ישיב על מרבית שאלות המראיין בענייניות, אך לשאלות כמו - מדוע עזבת את מקום העבודה הקודם, מה לא אהבת בתפקיד הקודם וכדומה – תשובותיו בסגנון "אכלו לי, שתו לי" יעידו עליו שהוא כזה. במידה והוא לא יתקבל לאותה משרה – במקום להפיק לקחים ולנסות להשתפר בראיונות הבאים, הוא יטה להאשים את אותו ארגון/ מראיין על כך שלא נותנים לו צ'אנס מסיבה כלשהי.

כדאי לדעת - מעסיקים מעדיפים לקבל לעבודה אנשים חיוביים ובעלי שמחת חיים בסיסית.
הם נרתעים מאנשים שליליים, שעלולים "להדביק" אנשים נוספים בארגון בשליליותם ובחוסר שביעות הרצון התמידי שלהם. זאת ועוד, הצלחתו של כל תהליך שהוא, כולל תהליך חיפוש עבודה, תלויה בראש ובראשונה בגישתו של המבצע אותה. לכן אימוץ גישה חיובית לחיים והסתכלות על פני הדברים באור אופטימי ככל שניתן – הינם מרכיבים חשובים, ההכרחיים להשגת התוצאות הרצויות.
 

שאינו יודע לשאול

מחפש העבודה שאינו יודע לשאול הוא מחפש העבודה שאינו יודע באיזה כיוון לחפש עבודה, או שהוא נעול על כיוון אחד בלבד. הוא אינו יודע לשאול את עצמו את השאלות הנכונות, כגון: מה נכון עבורי כרגע ויכול גם לסייע לקידומי בעתיד. איזה כיוון מקצועי עלי לבחור על מנת שבהמשך יהיה לי קל יותר להשתלב בתחום שאליו אני שואף להגיע.

מדובר בדרך כלל בצעיר בתחילת דרכו המקצועית - חייל משוחרר או סטודנט לפני/ במהלך/ בסיום לימודיו (הוא יכול להיות גם מחפש עבודה בוגר יותר המעוניין לשנות כיוון מקצועי, אך רובם של אלה המעוניינים לעשות הסבה מקצועית נחשבים דווקא לכאלו ש"כן יודעים לשאול" ולבחון היטב את הכיוון המקצועי הבא שאליו הם יפנו)..

המועמד שאינו יודע לשאול מתחיל לחפש עבודה בדרך כלל מתוך מענה לצורך מיידי שיש לו (מן הסתם, כסף, אך יש עוד צרכים) מבלי לבחון אילו עוד מקצועות עשויים להתאים לו לצרכים אלו ומבלי לתכנן את הקריירה שלו לטווח הארוך.

למועמדים שכאלו, שאינם יודעים לשאול, מומלצת בעיקר הכוונה מקצועית או ייעוץ תעסוקתי. חברות כוח אדם והשמה, לדוגמא, יכולים לסייע למועמד זה בתהליך החיפוש, נציגיה המקצועיים והמיומנים של החברה ישאלו אותו את השאלות הנכונות ויחשפו בפניו מידע רב אודות האפשרויות העומדות בפניו, לרבות יתרונות וחסרונות של כל כיוון. הם מבררים עם מועמד זה מהם הצרכים שלו לתקופה הנוכחית ומהם השאיפות והרצונות שלו לעתיד, ומציעים לו משרות בהתאם לכך. המטרה היא להגיע למצב שבו לאחר העבודה הנוכחית שבה הוא יעבוד – הוא יוכל להתקדם לכיוון שיקרב אותו אל עבר מטרותיו, ולא להגיע למצב שבסיומה של כל עבודה הוא ייאלץ לחפש כיוון חדש. באמצעות תכנון ובניית מסלול קריירה, החל מהשלב שבו אין ניסיון ועד למשרות בכירות יותר, ניתן לייעל את תהליך חיפוש העבודה ולסלול למועמד עתיד מקצועי מבטיח.

חכם

המועמד החכם בראש ובראשונה מחפש את המשרה הבאה שלו בכל הדרכים העומדות לרשותו. הוא מחפש משרות באתרי חיפוש עבודה למיניהן, פונה אל חברות כוח אדם והשמה, ומפיץ בין חבריו את העובדה שהוא מחפש עבודה. הוא מקפיד להגיש מועמדות למשרות ההולמות את כישוריו ואת ניסיונו המקצועי והוא שולח את קורות החיים באופן ממוקד, תוך התאמת ההדגשים בקורות החיים לדרישות כל משרה שאליה הוא מגיש את מועמדותו.

אל ראיון העבודה עצמו מגיע החכם מוכן. הוא ביצע תחקיר קטן אודות החברה ואודות העומד בראשה, התכונן על שאלות שעשויות להישאל במהלך הראיון והכין מס' שאלות התעניינות מצדו. הוא מגיע אל מקום הראיון מס' דקות קודם, מחכה בסבלנות עד שיתבקש להיכנס לחדר המראיין והוא מתנהג בנימוס ובאדיבות כלפי כל מי שפונה אליו. בראיון העבודה הוא עונה בענייניות על כל השאלות, מדבר בביטחון ועונה תשובות מפורטות (אך לא מדי). הוא משלב דוגמאות ושומר על קשר עין עם המראיין במשך כל הראיון. הוא שומר על שפת גוף המשדרת ביטחון עצמי ואמינות, והוא לבוש בצורה מכובדת.

לסיכום,
היכרות עם ארבעת סגנונות חיפוש העבודה תסייע לך לבחון את עצמך ולהבין כיצד נכון לחפש עבודה והיכן אתה אולי שוגה בתהליך. בעוד שסגנונות התם והרש"ע אינם מומלצים כלל, סגנון ה"שאינו יודע לשאול" מחייב מודעות וזיהוי הצורך שלך בסיוע של אנשי מקצוע בתחום התעסוקה והקריירה (שניתנת בחברות כוח אדם והשמה בחינם). כמובן שהאידאל הוא לאמץ את סגנונו של החכם, ובכך להגדיל את סיכוייך להצליח בתהליך מציאת המשרה הבאה שלך.
 

בהצלחה וחג שמח!

© כל הזכויות שמורות לחברת אורטל משאבי אנוש
המאמר מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות, אך פונה לנשים וגברים כאחד.
ניתן לחפש עבודה בדף הבית שלנו במנוע דרושים לעבודה.

אורטל ולעבודה - למה לחפש עבודה כשאפשר למצוא?